תקצירים לעבודות דוקטורט ותזות בזיקה לגישתו של פרו' רוטנברג
פנומנולוגיה של הפרעות נפשיות באוכלוסיה חרדית שנחשפה לטיפול ציבוריחיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האונ' העברית, אדר תש"ן, מרץ 1990. בהדרכת פרו' מרדכי רוטנברג וד"ר יורם בילו.מאת: לאה ויילנושא: מטרת המחקר היא לבחון עד כמה משפיע הייחוד התרבותי והדתי של האוכלוסייה החרדית על החוויות ודרכי ההתמודדות של אלה מחבריה הסובלים מהפרעה נפשית. תקציר: המחקר בחלק המבוא מגדיר ומאפיין את החברה החרדית ברמה הסוציולוגית. לאחר מכן הוא דן בשאלת היחס בין פסיכולוגיה לדת ופורס את העמדות השונות שקיימות בתחום בין הפילוסופים, התיאולוגים והפסיכולוגים השונים. על היחס בין הספרות ההלכתית לרפואת הנפש והיחס ההלכתי לאנשים הסובלים ממחלת נפש. כאשר המחקר בדק בגישה האיכותנית עד כמה משמעותי העולם הדתי והתרבותי על היבטיו השונים במפגש של הפונים החרדים למרפאה לבריאות הנפש על רקע הפרעה נפשית. |
סיפורי חיים של ניצולי שואה – ניסיון ליישום המושג רה-ביוגרפיהחיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האונ' העברית, תשנ"ז, 1997. בהדרכת פרו' מרדכי רוטנברג בית הספר לעבודה סוציאלית.מאת: אילה יחזקאל (פרידלר)נושא: כיצד רה-ביוגרפיה (שילחון מחדש) של סיפורי חיים יכול לתרום להתמודדות מוצלחת עם טראומה. תקציר: המחקר מראיין אחד עשר ניצולי שואה ומחלץ מהם את סיפור חייהם ומזהה כיצד סיפור שפועל לפי עקרון השילחון יוצר דיאלוג ורצף זהותי בין העבר להווה עם הפנים לעתיד, ומאפשר דרך הפרספקטיבה החדשה את תיקון הטראומה. |
סיפורי סוף הדרך: תפיסת המוות והבניית מושג "הזכות למות בכבוד" על פי חברים בעמותת ליל"ך.חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האונ' העברית, אוקטובר 2004, חשון תשס"ה. בהדרכת פרופ' מרדכי רוטנברג ופרו' שלומית רמון-קינן.מאת: ענת אפשטייןנושא: על הזכות למות בכבוד. תקציר: המחקר נכנס לפני ולפנים למושג המוות, ומנתח אותו ברמה הפילוסופית והפסיכולוגית, ומציב לעומק ולרוחב את המורכבות של השאלה האתית הדתית הפילוסופית והתרבותית של הבחירה האם לחיות או לא. כיצד נתפס המוות? המוות כאחרות מול האחרות האינסופית של אלוקים. למה הכוונה במוות בכבוד? ועל אופי ומעמד הזכות של הזכות למות. |
חזרה בתשובה כדרך לשיקום עבריינים, מחקר פנומנולוגי בקרב אסירים לשעברחיבור לשם קבלת דוקטור לפילוסופיה, האונ' העברית, אב תשמ"ח. בהדרכת: פרופ' מרדכי רוטנברג פרופ'מנחם אמיר.מאת: אורי תימורנושא: המחקר עוסק באופציה הדתית הישיבתית לשיקום עבריינים. תקציר: המחקר בוחן את הגישות השונות הקיימות כיום להתמודדות עם עבריינות ומעלה על נס את האופציה הדתית של חזרה בתשובה, כשברמת המחקר הדבר נעשה דרך המסגרת הישיבתית של החוזרים בתשובה. המחקר בוחן את המודל הדתי לשיקום ואת סוד הצלחתו. את התודעה הפילוסופית והדתית של התשובה, מה הנחות היסוד שלה שמאפשרות את קיומה. כיצד המסגרת הטוטאלית של הישיבה יוצרת מעין בועה תרבותית מצד אחד ומצד שני שומרת על דיאלוג עם הסביבה התרבותית שלה (בשונה מהמתרחש בכתות), וכמו כן כחלק מעיצוב התודעה המחקר בוחן את משמעותה של השפה החדשה מתוך הבנה ששפה מעצבת מציאות. השינוי במלים ובמונחים יוצר גם כן זהות חדשה ותודעה משקמת. |
"השתקפויות" כממד של משמעות בתהליכים של השתנות אנושית.חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האונ' העברית, אוגוסט 2001 בהדרכת פרופ' מרדכי רוטנברגמאת: קארן לרנרנושא: על מקומו ומשמעותו של אפקט המראה או ההשתקפות בחדר הטיפולים ובהדרכות בספרות הפסיכואנליטית לגווניה, וביחס למשמעותו של המושג "הראי הכפול" בפסיכולוגיה היהודית דיאלוגית. תקציר: המחקר פותח במבוא מקיף ומעמיק של הגישות השונות הקיימות בשדה הפסיכואנליטי על הייחודיות שבמרחב הקיים שבין מטפל ומטופל ועל ההתרחשויות המתקיימות בשדה זה דרך מטאפורת המראה וההשתקפות. המחקר גופא עוסק בשאלה האם ועד כמה המטפל משתנה דרך השתקפות במטופל לפי הגישות המערביות המודרניות והפוסט מודרניות. ומפצל בין תקופות בהתפתחות המודל. עד המחצית הראשונה של המאה העשרים עסקו באופי החד סטרי של המראה כשזו מצידו של המטפל ומהמחצית השניה כבר רואים מודל מורכב יותר שמתייחס למראה הן לתיאור המטפל והן למטופל. כאשר התרומה היא של החשיבה הדיאלוגית של רוטנברג בחדר הטיפולים דרך מושג "הראי הכפול" והצמצום ההדדי המתקיים בו שמתייחס גם להשפעות המטופל על המטפל. |
המרחב הדיאלוגי בקשר הזוגי: הבנת יחס זוגי א-דיאלוגי והדדי מדומה (פסאודומוטואליות)"חקירת תהליכים דינאמיים, יצריות ויצירתיות באמצעות מושגים דיאלוגיים" חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה האונ' העברית, תשס"ד. בהדרכת פרופ' מרדכי רוטנברג.מאת: אתי דנינו-רשתינושא: זוגיות שחסר בה דיאלוג של בני הזוג – הדדיות מדומה - בהקשר המיני והיצירתי בחיים של כל צד ושל הזוג כיחידה אחת. תקציר: המחקר מציב כתשתית למחקרו את המודלים "הרוטנברגיים" של דיאלוגיה ודיאלקטיקה, יצריות ויצירתיות, עקרן המטוטלת אל מול מודל הרצף על מנת לשרטט תיאוריה רחבה של טיב ומהות הקשר הזוגי לרבדיו השונים, ועל ההדהודים שיש לצביון הקשר על חיי המין השל הזוג, על חדוות החיים ועוד. תוך שימוש במושג נוסף "הדדיות מדומה" שמחדד את קיומה של א-דאלוגיה זוגית והשפעותיה. המחקר בוחן במחקר איכותני מספר זוגות דרך המודלים הללו ומזהה את התמות העולות ואת הקשרים ביניהן. |
יצירת סיפור חיים רציף באמצעות תהליך ה"רה-ביוגרפיה": ניתוח המקרה של בני דור שני לחוזרים בתשובהחיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האונ' העברית, תשנ"ח. בהדרכת פרופ' מרדכי רוטנברג.מאת: צביה שמעונינושא: תקציר: המחקר בחלק המבוא בוחן את ההיבטים התיאורטיים של החזרה בתשובה בעולם וביהדות. המניעים השונים שלה. בחלק הממצאים מופיעים סדרה של ראיונות בגישה האיכותנית דרכם ניתן ללמוד את המשמעות של החזרה בעיני הדור השני באמצעות בחינת סיפור החיים - הנרטיב - כפי שהוא נתפס ומתפרש בעיניהם. על הסיבות שהובילו את ההורים להמיר דת וזהות באמצעות החזר בתשובה, וכיצד החזרה נחווית אצל הדור השני, ועל אופי ההשפעות שקיימות לשינוי הזה על יחסי הורים ילדים, על אופי הזהות הדתית, על חזרה לשאלה, על עבריינות, על אמונה על יחסי דתיים וחילוניים ועוד. כשתרומת המחקר היא דרך מושג הרוטנברגי של "רה ביוגרפיה" המאפשרת מתן משמעות וזהות רצופה ולכידה לדיסוננס המלווה את סיפורי החיים אותם חוו הדור השני בין הבחירה של ההורים בדרך זו לבין הכפייה והעובדה המוגמרת שהוצבו בפניהם. |
פסיכולוג בישיבת ברסלב, מיסטיקה יהודית הלכה למעשהפפירוס, בית ההוצאה של אונ' תל אביב, 1993מאת: יונתן שתילנושא: תקציר: מחקר מרתק הבודק את החיים של חסידי ברסלב מתוך צפייה ואיסוף נתונים של מושא המחקר ומתוך התנסות אישית, הכולל גם ניתוח של הרשמים האישיים בכלים אקדמיים. |
תפיסותיהן של מטפלות לגבי דרכי התמודדות עם חוסר מושלמות במסגרת התהליך הטיפוליחיבור לשם קבלת דוקטור לפילוסופיה האונ' העברית, טבת תשע"ב 2011. בהדרכת: פרופ' זאב קליין פרופ' דורית רואר-סטריאר.מאת: מיכל פכלרנושא: על מקומה ומשמעותה הקיומית והטיפולית של מושלמות וחוסר מושלמות באינטראקציה בחדר הטיפולים. תקציר: השאיפה לשלמות היא אל מול המציאות הלא מושלמת מקפלת בתוכה מגוון רחב של שאלות מדיסציפלינות שונות. במחקרה של ד"ר פכלר סוגיה זו מקבלת תשומת לב מדוקדקת רחבה ויסודית. בחלק המבוא ישנו חלק תיאורטי הפורס את נושא המושלמות מהזווית הפילוסופית, הדתית והפסיכולוגית תוך כדי השוואה בין הפרשנויות למושלמות שצמחו מתוך תרבות המערב לבין הגישות מבית המדרש החסידי. גוף המחקר חוקר את המושג באופן ממוקד כפי שהוא בא לידי ביטוי בהתרחשות שבין כותלי הקליניקה הטיפולית, בין הקצוות של כניעה לחוסר המושלמות לבין מינופה. כאשר נקודת המבט הספציפית היא מהפרספקטיבה של הדמות המטפלת, כיצד היא תופסת את מושג חוסר השלמות ועד כמה עמדה זו משפיעה על אופי ואיכות הקשר הטיפולי ועל התהליך הטיפולי. |
השבירה והתיקון כפרדיגמה לפסיכופתולוגיה ולפסיכותרפיההשבירה והתיקון כפרדיגמה לפסיכופתולוגיה ולפסיכותרפיה חיבור לשם קבלת דוקטור האונ' העברית בירושלים, תשס"ה, 2004 בהדרכת: פרופ' מרדכי רוטנברג.מאת: ברוך כהנאנושא: תרומתה הייחודית של ההגות החסידית לתיאוריה ולפרקטיקה הפסיכולוגית. תקציר: במחקר זה ממשיך ד"ר כהנא את עבודתו החלוצית של פרופ' רוטנברג ומציב מודל פסיכולוגי תיאורטי מקיף המבוסס על ההגות החסידית. דרך מושגי היסוד הקבליים "שבירה ותיקון" מציג ד"ר כהנא בהרחבה לעומק ובחדות את הפסיכולוגיה המערבית על בסיס תפיסה ישותנית לעומת הגישה החסידית שרואה את המציאות כולה ואת האדם כגילוי של מציאות אלוקית נסתרת, כשהשבירה היא השתקעות בתפיסת הישות ומצב מתוקן הוא שחרור של הישות באמצעות תנועת הביטול החסידית שפתוחה להשראה עליונה של השאיפה לטוב. |
גלובליזציה בחברה החרדית: תהליכי גיבוש זהות בקרב בני נוער חרדיים המשלבים לימודי קודש וחול בישיבה תיכונית חרדיתעבודת גמר לקראת תואר מוסמך בעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים. מנחים: ד"ר ברוך כהנא פרופ' רון שורמאת: יוגב גלבנושא: תקציר: המחקר פותר צוהר למגמות חדשות בחברה החרדית של פתיחות לתרבות המערב מחד ושילוב לימודי חול במסגרות ישיבתיות מאידך. לאור ההבנה שיש כאן דיסוננס אידיאולוגי בין ההצהרה שחדש אסור מן התורה המאפיינת את החברה החרדית לבין הצורך המעשי בלימודי חול שמקבל מענה הרי שמסגרת הישיבה התיכונית החרדית היא מעין "יצור כלאיים". מסגרת חינוכית בעולם החרדי היא חממה לגיבוש הזהות האישית והדתית וכאן השאלה המוצבת היא אילו תהליכים חווים התלמידים במסגרות החדשניות הללו ומהי המשמעות שלהן ברמת המיקרו ובמקרו של החברה החרדית. המחקר בוחן דרך מושגים אנליטיים של קליין וביון על מנגנון הפיצול והמיכל והמוכל ודרך הפסיכולוגיה היהודית את התופעות הללו ומנסה לעמוד על משמעותן. |
פסיכולוגיה יהודית -חסידית ותרומתה להבנת הפנומנולוגיה והטיפול בסכיזופרניההמכללה האקדמית תל אביב יפו מגמת נוירופסיכולוגיה שיקומית עבודת גמר לשם קבלת תואר שני בפסיכולוגיה 1999 בהנחיית: ד"ר ברוך כהנא ופרופ' תמר קרון רון שורמאת: אביבית ברושנושא: התרומה של הפסיכולוגיה היהודית לטיפול בסכיזופרניה תקציר: עבודה זו סוקרת מושגים מרכזיים מתוך התיאוריה של הפסיכולוגיה היהודית, ומציבה, לאור עבודתו של ד"ר כהנא מודל פרשני באמצעות מושגי שבירה ותיקון החסידיים. בחלק השני יש השוואה בין הגישה הדיאלוגית של רוטנברג לבין תיאורטיקנים מערביים מרכזיים כגון יונג, נוימן, ומלאני קליין. בחלק השלישי מופיע המחקר עצמו שמראיין מטפלים של מטופלים שמתמודדים עם סכיזופרניה, בניסיון לתרום לתהליך הטיפולי בהמשגות חדשות של הגישה הדיאלוגית. |
רבי נחמן מברסלב – מטפל עכשוי? ההגות הברסלברית בתור מקור לכלי טיפול עדכניים.עבודת תזה מחקר איכותני לשם קבלת תואר מוסמך בעבודה סוציאלית בית הספר לעבודה סוציאלית האונ' העברית בירושלים כסליו תשע"ג, דצמבר 2012 בהנחיית: פרופ' מרדכי רוטנברג ד"ר ברוך כהנאמאת: יוחאי לשםנושא: תקציר: המחקר בוחן את התרומה של משנתו של ר' נחמן מברסלב לעולם הטיפול. בחלק הראשון מתוארת המטפיזיקה התיאולוגית של ר' נחמן וההשלכות הקיומיות שלה ברמה הפסיכולוגית. תוך כדי חילוץ עקרונות וכלים מההגות הברסלברית לעבודה טיפולית, כגון התבודדות מציאת הנקודה הטובה ועוד. בשער השני ישנה הצגה של גישות טיפול מערביות וארגז הכלים הבסיסי שלהן: פסיכולוגיית העצמי של קוהוט אל מול הגישה הנרטיבית. השער השלישי מציג מושגי יסוד מתוך הפסיכולוגיה היהודית של רוטנברג. השער הרביעי משווה בין הגישות השונות ומחדש מושג חדש של אזמרה-שילחון שמהווה שילוב בין מושגים של רוטנברג לבין מושגים של ר' נחמן. השער החמישי מראיין מטפלים שונים דרך המשגות לעיל. |
סכיזופרניה על פי הפסיכולוגיה היהודית: צמצום התכללות ותיקון.עבודת גמר לתואר מוסמך בעבודה סוציאלית, בית הספר לעבודה סוציאלית, האונ' העברית בירושלים אב התשע"ד, אוגוסט 14 מנחים: ד"ר ברוך כהנא פרופ' מרדכי רוטנברג.מאת: מיכל אפרת אליאבנושא: תקציר: בסקירת הספרות מוצגת תמונה רחבה של הסכיזופרניה מנקודת מבט של תיאורטיקנים שונים כגון פרויד, ביון, ויניקוט. כמו כן ישנה הצגה מרכזית של מושגים רלוונטיים מתוך הפסיכולוגיה היהודית ותרומתה האפשרית להבנת הסכיזופרניה וטיפול בה. בשונה ממחקרה של ברוש (1999) – מופיע לעיל - שמסביר את הסימפטומים של בעלי אבחנה סכיזופרנית, במחקר זה ישנה התמקדות בהסבר של המושגים החסידיים את הנרטיב החוויתי של בעל אבחנה של סכיזופרניה. המחקר מראיין מתמודדים עם סכיזופרניה ובוחן את שלושת תקופות החיים: זו שלפני המחלה, השלב של תחילת הופעת הפסיכוזה והשלב האקוטי שלה. |
"עמדות ודרכי התמודדות של עובדים סוציאליים עם תכנים רוחניים שפונים מעלים בנוגע למשמעות החיים. "עבודת גמר לתואר מוסמך בעבודה סוציאלית בית הספר לעבודה סוציאלית האוניברסיטה העברית בירושלים. בהנחיית: ד"ר ברוך כהנא פרופ' מרדכי רוטנברג מאי 2015מאת: דנה אבידרנושא: המקום של הרוחניות בעולם הטיפולי תקציר: המחקר הנוכחי מחקר איכותני, הבוחן את שאלת משמעות החיים במפגשים הטיפוליים דרך הפריזמה הרוחנית. פריזמה שעד כה לא קיבלה בספרות האנליטית מקום משמעותי למעט מספר תיאורטיקנים קיומיים כדוגמת ויקטור פרנקל וארווין יאלום. מחקר זה מציג את העמדה הרוטנברגית למקומה של הרוחניות בטיפול על פי הפסיכולוגיה היהודית. ובוחן את העמדות בקרב מטפלים שונים סביב הסוגיה הזו. מהי ההגדרה שלהם לרוחניות ומשמעות החיים? איזה מקום יש למושגים הללו בחיי האדם? מתי עולה העיסוק ברוחניות בחיים בכלל ובטיפול בפרט? ומהצד השני מה תפקידו של המטפל כאשר נושאים רוחניים עולים בטיפול ומה הגישות והדרכים עבורו להתייחס לעולמות התוכן הרוחניים שמביא המטופל אל הפגישה. |
אבהות בסוד צמצום: חווית האבהות של אבות לבנים מתבגריםעבודת גמר לתואר מוסמך בעבודה סוציאלית. בית הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית בירושלים. בהנחיית: פרופ' מרדכי רוטנברג וד"ר ברוך כהנא מאי 2013, סיוון התשע"ג.מאת: מרום גריןנושא: אופי חווית האבהות של אבות לנערים מתבגרים. תקציר: מחקר איכותני זה מזהה בסקירת הספרות את המודלים הקיימים למיפוי סגנונות האהבות לנערים בשלבי ההתבגרות, בגישות האנליטיות כיום תוך השוואה למודל הגישה הרוטנברגית. לאור המחקר מאפיין מרום שלושה מודלים של סגנון האבהות: המודל האדיפאלי, המודל הפוסט מודרני והמודל המגידי. המודל האדיפאלי מאופיין ביחסי שליטה וסמכות של האב עם גבולות נוקשים. לעומתו בקצה עומד האב הפוסט מודרני שמאופיין בריחוק חוסר מעורבות וגבולות מטושטשים. כאשר האב המגידי מאופיין במעורבות תוך כדי דיאלוג עם גבולות גמישים. |
דיאלוג בצמיחה: השלכות ההשתתפות בקבוצת דיאלוג על זהות המשתתפים.חיבור לצורך קבלת תואר מוסמך בבית הספר לעבודה סוציאלית בית הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית בירושלים. בהנחיית : ד"ר ברוך כהנא פרופ' מרדכי רוטנברג מאי 2014, אייר תשע"דמאת: רעות זביטנושא: תקציר: המחקר בוחן כיצד קבוצות הדיאלוג שבין דתיים לחילוניים מהדהדות בקרב המשתתפים ואף משפיעות על עיצוב הזהות האישית שלהם. כחלק מההבנה שהמודל הדיאלוגי של רוטנברג רלוונטי מעבר למודל הפרטני גם לפלטפורמה הקבוצתית (ואף החברתית ..) המחקר בוחן את ההשפעה של הקבוצה ביכולת של הפרטים שבה להכיר להיפגש עם האחר והשונה להצטמצם לעומתו ולאפשר לדיאלוג ליצור מפגש ממקום חדש פותח מרחיב תודעה ומרענן. במקביל למודל הרוטנברגי המחקר נזקק למודל היונגיאני המתייחס לאחר כצל הדחוי והמודחק כאשר הקבוצה הדיאלוגית למעשה מאפשרת הכרה בצל הקיים בכל אחד פנימה לקיחת אחריות עליו ויצירת דיאלוגיה בינו לבין החלקים המוארים. |
מודל אינטגרטיבי למהותה של הלקות האוטיסטיתעבודת גמר ירושלים התשע"ה (2014) בהנחיית: ד"ר ברוך כהנא.מאת: קטיה יוספי פייביסוביץ'נושא: מאפיינים וסיבות ללקות האוטיסטית תקציר: עבודה מקיפה ועיונית המתייחסת ללקות אוטיסטית דרך מיצוי הפרספקטיבות הקיימות במדע ובתיאוריות הפסיכולוגיות דרך מיקוד בשאלת מהותה של הלקות האוטיסטית, המאפיינים הפנומנולוגיים שלה, ההסברים במישור הניורו-תפקודי של המוח, ומנקודת מבטם של תיאוריות על השפה, של מדעי הקוגנציה, ותיאוריות במרחב הדינאמי. לאחר הסקירה המקיפה ישנו ניסיון מקורי לבנות מודל המשלב את מכלול התופעות שנסקרו ומקורן. החידוש המרתק בעבודה הזו הוא ההשוואה בין התיאוריות לעיל על האוטיזם לבין תיאוריה מקיפה על האוטיזם במושגים קבליים ובשפת תורת החסידות. היחס בין החכמה הבינה והדעת. כשהתובנה המרכזית בקצרה היא שהלקות נמצאת בספירת הדעת שתפקידה הוא ליצור אינטגרציה בין החכמה שהיא הראיה של המכלול לבין השמיעה שהיא ראיית הפרטים השונים הקיימים במציאות. |
גינת עדן – קהילה טיפולית לנערות בראי הגישה היהודית דיאלוגיתחיבור לשם קבלת תואר מוסמך בעבודה סוציאלית MSW בהנחיית ד"ר בני פלדמן ופרופ' מרדכי רוטנברג כסליו תשע"ה דצמבר 2014.מאת: בת אל קירשנושא: הבנת המאפיינים הייחודים לקהילה הטיפולית "גן עדן" דרך פריזמת הפסיכולוגיה היהודית. תקציר: המחקר בחן קהילה טיפולית לנערות בסיכון מהציבור הדתי. הקהילה הזו שמה כמטרה לתהלך את הנערות ממקום של תלות ונזקקות למקום של עצמות באמצעות יצירה עשיה ועבודה ממקום של בחירה וראייה של הכוחות הקיימים בה. המחקר מאשש את החוויה הייחודית של ביתיות, גימישות ולמידה של אחריות, אותה חוו הנערות במרחב הטיפולי. הקשר הבין אישי והבלתי אמצעי בשילוב העשייה והיצירה התגלו כמחוללי השינוי הבולטים. כתוצאה מכך בלטה חווית צמיחה והתפתחות תוך כדי חיזוק אמון הנערה בעצמה ובחברותיה יחד עם חיבור למשפחה ולסביבתה המקורית. ממצאי המחקר השתלבו יפה עם מושגים מתוך עולמה של הפסיכולוגיה היהודית, כגון ראיית האור והעלאת ניצוצות. היכולת לראות את הכוחות והטוב הצפון בכל נערה ולתת לו מרחב ביטוי. היכולת להצטמצם למען מטרה כללית ומקיפה יותר. עקרון הראי הכפול בו גם אנשי הצוות חוו תהליכי שינוי בעקבות השינויים אצל הנערות. |
שבירה ותיקון לאחר אובדן אח:חווית האובדן וההתמודדות עמה בקרב אחאים שכולים מנקודת מבטה של הפסיכולוגיה הדיאלוגית-יהודית. בהנחיית פרופ' מרדכי רוטנברג וד"ר ברוך כהנא עבודת גמר לשם קבלת תואר מוסמך בעבודה סוציאלית תשרי התשע"ה האונ' העברית בית הספר לעבודה סוציאלית הרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלדמאת: אריאל יצחקינושא: על אובדן ודרכי התמודדות של אחאים שכולים תקציר: בעבודה זו ישנה התייחסות מקיפה לנושא האובדן והשכול תוך כדי סקירה ממצה של הגישות התיאורטיות הקיימות לסוגיית השכול, דרך הפריזמות: הדינמית, הפסיכיאטרית, האינטרסובייקטיבית, והגישה הקונסטרוקטיבית. תורף העבודה וחידושה המרכזי, שלא זכתה לזרקור מכוון עד כה בספרות המחקרית, הוא התייחסות למקומם של האחים בחוויית האובדן השפעתה ודרכי ההתמודדות והתיקון שלהם עימה. המחקר בוחן דרך מושג "השילחון" – הבניה והלחנה מחדש של סיפורו של הנופל - שהתחדש בעולמה של הפסיכולוגיה היהודית את הדרכים בהם בחרו האחים לשמר ולהנכיח את דמותו של האח ואת הזיכרון והקשר עם האח האבוד. השילחון משמש הן כאמצעי להתגבר על פגיעה תפקודית ורגשית והן כאמצעי להתגבר על אובדן היחסים. המושג תיקון דרך שלחון הלקוח מספרו של פרו' רוטנברג "שכול והאגדה החיה" (2005) שנכנס לשיח על השכול מהווה נדבך מרכזי במחקר זה. . ממצאי המחקר השתלבו יפה עם מושגים מתוך עולמה של הפסיכולוגיה היהודית, כגון ראיית האור והעלאת ניצוצות. היכולת לראות את הכוחות והטוב הצפון בכל נערה ולתת לו מרחב ביטוי. היכולת להצטמצם למען מטרה כללית ומקיפה יותר. עקרון הראי הכפול בו גם אנשי הצוות חוו תהליכי שינוי בעקבות השינויים אצל הנערות. |
בין הפטיש למגל- חווית האבהות של בני דור אחד וחצי שעלו מברית המועצות לשעברחיבור לשם קבלת דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בן גוריון. תשפ"א בהנחיית פרופ' יוליה מרסקי.מאת: מרום גוריןנושא: בחינת החוויה ועיצוב האבהות של עולים בני דור וחצי מברית המועצות לשעבר. תקציר: מחקר זה מבקש לבחון את דרך עיצוב והבניית האבהות של עולים בני דור וחצי שעלו מברית המועצות לשעבר. המחקר מנתח את החוויה, האתגרים ודרכי ההבניה של האבהות של אבות אלו ומשתמש במושגים של מיזוג וקיבוץ גלויות כדי לתאר מודלים אבהיים אשר יוצרים, מחד מודל דיאלקטי אשר לא יוצר דיאלוג בין תרבותי ומאידך מודל דיאלוגי אשר יוצר דיאלוג בין תרבותי על ידי צמצום של האב. |
"אחדות ההפכים" - יצירת מרחב של תקווה בטיפול קבוצתי בפסיכודרמה.במסגרת התוכנית לדוקטורט של בה"ס לפסיכולוגיה בסקרמנטו -ארה"ב, בהנחיית מרצים בכירים מכל האוניברסיטאות בארץ. מנחים; ד"ר ברוך כהנא וד"ר אשר שקדי.מאת: זיוה ברכה גדרוןנושא: שילוב בין גישות פסיכודינמיות לבין ההיבט הרוחני של הזרם החסידי ביהדות. תקציר: חיבור זה נעשה לשם עבודת הדוקטורט וכולל מחקר איכותני. עבודת הדוקטורט התמקדה בשאלה כיצד מתפתחת תקווה וכיצד מתבטאת תקווה מתוך היכולת "לשאת הפכים" ברמה התוך אישית והבין-אישית בטיפול הקבוצתי בפסיכודרמה .המחקר הניב מודל טיפולי חדש המייצג חיבור תיאורטי ויישומי המשלב בין שלושה תחומים : הטיפול הפסיכודינמי ,הטיפול הקבוצתי בפסיכודרמה עולם הרוח של החסידות וגישת פרופ' רוטנברג ,מייסד פסיכולוגיה יהודית , בפרט. המחקר התקיים במכון הירושלמי לפסיכודרמה והשתתפו בו שתי קבוצות המונות עשרים וארבע נשים מכל הארץ, העוסקות במקצועות :החינוך ,הטיפול הייעוץ ההדרכה והאומנויות ומיצגות מגזרים שונים: דתיות, חילוניות וחרדיות. המודל הטיפולי החדש בטיפול בפסיכודרמה שבמרכזו חוויה פסיכודרמטית ששיקפה חוויה של תקווה כביטוי ליצירת דיאלוג יצירתי בין הפכים ,משמעות חדשה, רצף והמשכיות, בקרב המשתתפות .המחקר הראה בעיקר את תרומתם של היישומית של המונחים החסידיים: "נשיאת ההפכים ואחדות ההפכים",ליצירת חוויה תראפוייטית של תקווה . המודל החדש מיושם בקרב אנשי חינוך ייעוץ וטיפול הן בהתמודדות במצבי מצוקה בכלל ובמצבי לחץ ומשבר בפרט ובמעגלי שיח שמטרתם פיתוח מרחב של תקווה בחברה הישראלית לגווניה. |
סגנון שכלי/רגשי של חזרה בתשובה בקרב נשים ישראליותעבודת גמר לתואר מוסמך, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית, תשמ"ט בהדרכת פרופ' זאב קליין.מאת: מיכל פכלרנושא: סגנונות חזרה בתשובה בקרב נשים ישראליות. תקציר: ניתן להתייחס אל תופעת החזרה בתשובה כחלק מתופעה כלל עולמית הבאה לידי ביטוי בכתות דתיות למיניהן וקבוצות פסיכולוגיות שונות, כאשר בכולן קיים אלמנט של חיפוש מסוים אחר צמיחה רוחנית דתית פסיכולוגית כלשהי. יחד עם זאת, ניתן להתייחס אל החזרה בתשובה כמקרה ספציפי בעל איפיונים משלו. עבודה זו בודקת את תופעת החזרה בתשובה בקרב נשים ישראליות, מבחינת סנגון תהליך החזרה. נשאלת השאלה האם קיימים סגנונות אינדיבידואליים שונים של חזרה בתשובה אצל נשים ישראליות אשר ניתן לסווגם כסגנון שכלו וסגנון רגשי. האם קיימים הסגנון השכלי ורגשי של חזרה בתשובה, מה הם הקוים המאפיינים כל סגנון – אם בהתאם לנטיות אישיותיות, צרכים אינדיבידואליים, חיפוש אחר תגמולים מסויימים וכו'. בשלב שני נבדק האם הסגנון השכלי/רגשי של חזרה בתשובה תואם נטיות כלליות שכליות-רגשיות של הנשים, הבאות לידי ביטוי בתחומים אחרים, מלבד סגנון החזרה בתשובה. |
